פסק-דין בתיק ת"א 24439-06

1. לפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975. עניינה תאונת דרכים מיום  8.10.04, בה היה מעורב התובע יליד 20.1.82 וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקי גוף כנטען בכתב התביעה.

2. על פי כתב התביעה, התאונה ארעה כאשר התובע  רכב על גבי קטנוע מ.ר. 2957957 ברחוב המצודה בחולון. בתצהיר עדותו הראשית תיאר התובע את קרות התאונה: בעת רכיבתו נכנס לתוך בור גדול שהיה פעור בכביש וכתוצאה מכך נפל על צדו השמאלי והאופנוע נפל על ברכו הימנית (להלן: "התאונה"). האופנוע היה  מבוטח בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו על ידי הנתבעת.

3. למחרת יום התאונה פנה התובע לבית החולים וולפסון בחולון שם אובחנה חבלה בברך שמאל והומלצו לו שלושה ימי אי כושר.באוגוסט שנת 2005 אובחן התובע כסובל מקרע ברצועה בברך שמאל. בינואר 2006 עבר התובע ניתוח ארטרוסקופיה לשחזור רצועת הברך בבית החולים אסותא ואושפז ליומיים שם. התובע מייחס את החבלות הללו לתאונה.

4. הנתבעת מכחישה את עצם קרות התאונה וכן את הנזקים על כן פסק דין זה יעסוק במחלוקות הבאות:

א.      האם התאונה התרחשה כגרסת התובע?

ב.       שיעור הנזק.

דיון בשאלת החבות:

5. התובע העיד בבית המשפט וציין כי: התאונה התרחשה כאשר רכב על האופנוע בכביש שהוא דו מסלולי וכאשר רכב בסיבוב נכנס גלגל האופנוע לבור וכתוצאה מכך איבד איזון ונפל לצד שמאל כאשר האופנוע נפל עליו (עמ' 15 ש' 6-10). התאונה התרחשה בערך בשעה שש בערב (עמ' 16 ש' 11) האופנוע נפל על הרגל והתובע זכר כי עזרו לו והרימו את האופנוע ממנו ושמו אותו בצד. מדובר היה ביום ששי זכר כי היו אנשים נוספים בסביבה שעזרו לו. ציין כי נסע בכביש הזה הרבה פעמים בעבר ידע כי מדובר בכביש שאינו חדש ונפל כי לא ראה את הבור (עמוד 17). לאחר שהתאושש מהתאונה רכב על האופנוע לכיוון ביתו (עמ' 18). לא פנה למיון ביום התאונה כי לא רצה להישאר שם בשישי שבת, פנה למיון לאחר שהבחין כי הרגל מתנפחת לו ועדיין סבל מכאבים. לאחר התאונה הומלצו לו 13 ימי אי כושר אבל בשל מצבו הרפואי החליט יחד עם מעבידו להפסיק לעבוד בשל הכאבים ברגלו (עמ' 20). לפני התאונה סיפר שעבד בחברת "ארמונות פאר" בתור נהג, סבל ומוביל (עמ' 37). כרגע עובד  כנהג ללא סבלות ובעבודה משרדית בחברה (עמ39). התובע העיד כי בזמן התאונה אחד האנשים שסייע לו לקום לאחר הנפילה היה אדם בשם יוסי זרגר אשר אותו הצליח לאתר(עמ' 45).

6. הנתבעת מכחישה את חבותה וטוענת כי התאונה לא התרחשה מהנימוקים הבאים:

א.      התובע אינו מהימן: תצהיר הבריאות שלו לוקה בחסר ללא דיווחים על מצבו הרפואי תולדת העבר. התובע סתר את עצמו בתיאור התאונה, פעם אמר שהוא נפל על האופנוע וב]עם אחרת שהאופנוע נפל עליו. התובע העיד כי לאחר התאונה רגלו התנפחה וכאבה מאד ומאידך נסע לבית החולים רק יום אחרי התאונה. התובע הצהיר והעיד שנפגע בברך אולם בתיעוד הרפואי צוין כי פגיעתו לא הייתה מוגדרת. התובע סתר את עצמו באשר לימי אי הכושר עליהם נשאל מחד לא זכר כמה ימים הומלצו לו ומאידך זכר שלושה עשר ימים.

ב.       מדובר בתאונה עצמית, כאשר העד היחיד שהובא לתאונה הוא חברו של התובע מתקופת התיכון אשר העיד כי ראה את התאונה ביום שישי אחרי הצהריים בדרכו חזרה מהספר דבר שאינו הגיוני כי ביום שישי בתי העסק סגורים בשעות אלה.

ג.        התובע טוען כי שב לאחר שבועיים לעבוד מאחר והמעביד לא שילם לו שכר בתקופת ההיעדרותו בת השבועיים ומאידך טוען כי ארבעה חודשים לא עבד ובתקופה זו שילמו לו את שכרו כרגיל.

ד.       הנתבעת טוענת כי התובע לא פנה לאורטופד עד לחודש אוגוסט 2005 בתלונות על פגיעה בברך וכאשר פנה לבסוף התלונן רק על קושי בספוורט ובעיקר בהשתתפות במשחקי כדורגל. לתובע לא הייתה כל תשובה לשאלה כיצד בחודש 8/05 התלונן על קושי במשחקי כדורגל אם הוא טוען שאינו משחק כדורגל ועשה רק ניסיון אחד לאחר חמישה חודשים לאחר התאונה כלומר כחצי שנה לפני פנייתו לאורטופד. עובדה זו מלמדת כי התובע לא סבל כלל מקשיים בהליכה או מכל בעיה תפקודית אחרת.

חקירת מר יוסי זרגר עד לאירוע התאונה :

7. ציין כי למד עם התובע בתיכון אולם מאז סיום הלימודים לאחר נישואיו לא היה בקשר עם התובע. נפגש עם התובע במקרה ביום כיפורים כאשר היה אצל הוריו ואז דיבר עמו ונשאל אם הוא יכול להעיד במשפט לגבי התאונה בה היה עד. העד ציין כי ביום התאונה חזר מהספר ברגל וראה על הכביש אופנוע מוטל כאשר התקרב למקום הבחין כי מדובר בתובע. היו מספר אנשים מסביב לתובע, והוא עזר לתובע לקום. ציין כי התובע אמר לו שנפל כי היה בור בכביש. באותה תקופה העד התגורר באזור. ציין כי התובע  סבל מכאבים ברגלו והוא נתמך על ייד מישהו שליווה אותו מהכביש לצד לאחר שלקחו את האופנוע לצד. לאחר שהתעכב שם רבע שעה בערך הלך מהמקום. הבחין כי התובע עלה על האופנוע עם כאבים ורכב לביתו.

חקירת מר פאר משה- אביו ומעביד התובע :

8. העד ציין כי הוא מנהל החברה והבעלים של "ארמנות פאר", התובע התחיל לעבוד בחברה משנת 2000  , ואחרי התאונה שב לעבודתו בחודש פברואר 2005. בזמן התאונה התובע לא עבד אצלו וכן הוא פוטר בפברואר 2005. לפני התאונה התובע עבד בעבודות פיסיות שכללו נשיאת משאות סבלות והעמסה. נהג ברכב למחסן העמיס סחורה, פרק אותה באתר הבנייה וכדומה. לאחר התאונה הוא לא ע בד באותו עומס, ביצע עבודות  נהיגה והסעת עובדים שליחויות. כיום פריקה וטעינה התובע עושה באמצעות עובדים אחרים כאשר לפני התאונה לא נעזר בעובדים אחרים יכל לעשות זאת לבד. את שכרו של התובע העד קבע, כאשר התובע עבד בלילה שכרו היה גבוה יותר בחמישים אחוזים לשעה. העד ציין כי בחודשים ינואר עד אפריל 2006 למרות שהצהיר כי התובע לא עבד שילם לו משכורת, שכללו גם נסיעות. את כל הכספים שהתובע קיבל הוא התחייב להחזיר .

חקירת העד מנשה יעקב:

9. היה מעבידו של התובע חמישה חודשים מחודש מאי 2004 עד לחודש ינואר  2005 כולל תקופת ההיעדרות. עבד בערך חמישה ימים בשבוע ובכל יום כשמונה שעות. מחודש אוקטובר ועד לחודש ינואר התובע לא יכול היה לעבוד בעבודות הפיסיות. למרות זאת העד ציין כי שילם לתובע שכר גם כשלא עבד